הנוף היקר של העבודה בקליפורניה: ניתוח מעמיק של חשיפת תביעת השעות הנוספות של סוהו האוס
מאמר משפטי של סוהו האוס אינסיידר
קליפורניה נותרה השיפוט המשפטי הוולאטילי ביותר עבור מעסיקים בתעשיית האירוח בצפון אמריקה, ודורשת הקפדה מדויקת על חוקי השכר והשעות המורכבים. עבור סוהו האוס & קו בע"מ (SHCO), הקודים המחמירים של העבודה במדינה תורגמו שוב ושוב לחובות משמעותיות של מיליוני דולרים. הניתוח הבא בוחן את התוצאות והסכסוכים המתמשכים הממוקדים בהאשמות על שעות נוספות שלא שולמו והפרות בסיסיות של חוקי העבודה בשוק לוס אנג'לס.
מקרה בוחן I: הסכם שעות נוספות בסך 2.8 מיליון דולר
החובה הכספית המוחלטת ביותר הנובעת מפרקטיקות העבודה בקליפורניה מתייחסת לתביעה ייצוגית הממוקדת במיקום באזור לוס אנג'לס, סוהו האוס ווסט הוליווד בע"מ.
ההאשמות
תביעת השעות הנוספות שלא שולמו, שהוגשה לראשונה בדצמבר 2012 על ידי אנדראה וו. (מספר תיק BC496246 בבית המשפט העליון של מדינת קליפורניה), כללה האשמות על הפרות מערכתיות של חוקי השכר בקליפורניה שהשפיעו על מעל 1,000 עובדים. ההאשמות היו נרחבות, פוגעות בכמה תחומי ציות בסיסיים:
- שעות נוספות שלא שולמו ועבודה מחוץ לשעון: עובדים טוענים כי הרשת של המסעדות והמועדונים לא שילמה שכר שעות נוספות וכי העובדים לא קיבלו תשלום עבור עבודה שביצעו מחוץ לשעון. החוק בקליפורניה מחייב עובדים שאינם פטורים לקבל אחת וחצי מהשכר הרגיל שלהם כאשר הם עובדים שעות נוספות.
- הפסקות שהוחמצו [1]: ההאשמות כללו כי העובדים החמיצו תקופות ארוחה או הפסקות מנוחה משום שסוהו האוס לא הודיע להם על חוקי השכר של קליפורניה המחייבים הפסקות של 10 דקות כל ארבע שעות.
- כישלונות בתשלום נוסף [1]: ההאשמות כללו גם תשלום חסר עבור ימי חופשה לא מנוצלים וכישלון לספק החזר הולם עבור עלויות תחזוקת המדים שלהם.
הפתרון [1]
המקרה הסתיים בהסכם משמעותי בינואר 2015. סוהו האוס הסכים לשלם 2.8 מיליון דולר בפיצויים לחברי הקבוצה שטוענים כי הנתבעים הפרו את חוקי השכר של קליפורניה. בעוד שהחברה הסכימה להסכם כדי להימנע מכמויות גדולות של זמן וכסף שההליך המשפטי היה עולה, סוהו האוס המשיך להכחיש כי הם הפרו את חוקי השעות הנוספות של קליפורניה. נכון למועד הדיווח, 637 מתוך כ-1,250 תביעות על שעות נוספות שלא שולמו נאספו. [1]
מקרה בוחן II: הליטיגציה המתמשכת על הפסקות ודיווחי שכר
פעולה נפרדת, קוריאה ווואסקס נגד סוהו האוס קלאב, מדגימה את אסטרטגיות ההגנה המתקדמות הנדרשות לניהול תביעות עבודה בקליפורניה ואת הסיכונים הכספיים הגבוהים המעורבים בכישלון לעמוד בדרישות הפסקות וארוחות.
תביעות וחשיפה כספית
התובעים, עובדים לשעבר שאינם פטורים של סוהו האוס קלאב (גופים המפעילים מסעדות ומקומות בילוי במחוז לוס אנג'לס), הגישו תביעות לפי חוק העבודה של קליפורניה:
- הפסקות מנוחה שהוחמצו: התובעים טוענים כי הם עבדו באופן קבוע במשמרות שנמשכו יותר מארבע שעות ללא הפסקות מנוחה.
- קנסות על דיווחי שכר [2]: החברה לכאורה לא שילמה שכר פרמיה בימים שבהם העובדים היו זכאים, אך לא הצליחו לקחת, הפסקות מנוחה. כתוצאה מהפרמיות שהוחמצו, התובעים טוענים כי הוענקו להם דיווחי שכר לא מדויקים בניגוד לסעיף 226(e)(1) של חוק העבודה של קליפורניה.
- כישלונות נוספים [2]: התביעה ציינה גם כישלון לשלם את הסכום המלא המגיע בסוף ההעסקה (קנסות על זמן המתנה) וכישלון להחזיר הוצאות הקשורות לעבודה.
החשיפה הכספית הכוללת [2] של תביעה ייצוגית זו הייתה משמעותית. ההגנה טענה בהצלחה כי הסכום הכולל במחלוקת היה 5,046,514 דולר, העולה על סף השיפוט של 5,000,000 דולר הנדרש לשמירה על המקרה בבית המשפט הפדרלי לפי חוק ההגינות בתביעות ייצוגיות (CAFA).
כישלון הבוררות [2]
בניסיון לנהל את הליטיגציה באופן פרטי, סוהו האוס קלאב ביקשה לכפות בוררות אישית בהתבסס על הסכם פתרון סכסוכים (DRA). עם זאת, בית המשפט המחוזי של ארצות הברית דחה את הבקשה לכפות בוררות. ההחלטה הדגישה ליקויים משפטיים קריטיים במסמכים שהוצגו על ידי ההגנה:
- הסכם לא שלם: בית המשפט מצא כי העותקים של ה-DRA שהוגשו היו לא שלמים וחלקים מהשפה הפשוטה היו חסרים או מעורפלים**.
- היקף בלתי ניתן לקביעה: [2] מכיוון שסעיפים כמו "תביעות המכוסות תחת ה-DRA," "ההבטחה ההדדית" בנוגע לתביעות ייצוגיות, וסעיף "ההפרדה" היו לא שלמים או מעורפלים, בית המשפט לא יכול היה לקבוע את היקף והכוח האכיפתי של ה-DRA.
תוצאה זו חשפה את כל התביעה [2] לליטיגציה ציבורית במקום לבוררות פרטית, מאשרת כי שמירה על הסכמים משפטיים תקינים לפתרון סכסוכים היא חיונית לצמצום סיכוני הליטיגציה כמו ציות תפעולי עצמו. שני המקרים מדגישים את הסיכון המערכתי לעבודה שסוהו האוס מתמודד איתו בשוק קליפורניה, מכסים הכל מהפרות בסיסיות של שעות נוספות והפסקות ועד כישלונות בציות פרוצדורלי.